שאמוני - ארץ ההרפתקאות
- דן שפייזר
- 26 באפר׳
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: 8 במאי
לשאמוני הגעתי לראשונה בקיץ 2018, חודשים ספורים בלבד לאחר סיום קורס המדריכים "האלפיניים" שהתקיים בארץ ובואדי רם. את הרעיון לנסוע לטפס בשאמוני הגה חבר בשם נמרוד קציר שהיה בשאמוני עם עוד חבר ותיק בשם אורי שמלא. הם טיפסו ביחד בשאמוני בחורף 2017, טיפוס שנגמר בכוויות קור רציניות ואשפוז ממושך בבית החולים. נמרוד אזר אומץ והציע לי לחזור לטפס כשנה לאחר מכן בשביל "חוויה מתקנת".
חשוב להבין, שבטיפוס בסביבה אלפינית יש הבדל גדול בין העונות, כך שטיפוס בקיץ שונה לחלוטין מטיפוס בתנאי חורף. על כן, כל הכתבה הזאת תתייחס אך ורק לטיפוס בחודשי הקיץ יוני-ספטמבר בשאמוני.
מאז הנסיעה עם נמרוד בקיץ 2018, אני מוצא את עצמי קיץ לאחר קיץ מבלה בין שבוע לשבועיים בשאמוני. כל קיץ מחדש, אני מנסה להגיע יותר מנוסה, יותר חזק ועם סל יכולות יותר עשיר, שיאפשר לי לעלות על מסלולים יותר ארוכים ומחייבים ולרדת מהם בשלום. מאז אותו קיץ ראשון בשאמוני, אני טס כמעט כל קיץ לטפס עם בנג'י לנדאו בשאמוני. אם לא שמעתם עליו, בנג'י הוא אולי הישראלי "הצעיר" שלקח את תחום ההרים הכי ברצינות- כל שנה הוא מקפיד לנסוע לטפס באלפים גם בחורף וגם בקיץ, כך שנסיון ההרים שלו מרשים מאוד. בקיצור פרטנר כלבבי.
בנג'י ואני נוהגים לומר אחד לשני שאנחנו צוות טוב מכיוון שאני תמיד דוחף לעלות על מסלולים ארוכים ומחייבים, בעוד שהוא דואג למתן אותי וכך אנחנו תמיד נפגשים באמצע ועולים על מסלולים שתפורים למידותינו.
בפסקאות הבאות, לצד שיתוף בחוויה שלי כמטפס "אלפיני", אתאר את הדרך המיטבית לדעתי להתחיל את המסע שלכם.ן בשאמוני: איפה כמה למה, מה המיוחד, התמצאות במרחב ו"צעדים ראשונים" למטפס.ת המתחיל.ה, מזג האוויר ותנאים, ציוד מומלץ ועוד כמה טיפים אישיים.
למה לטפס בסביבה אלפינית?
קר מאוד, יש הליכות ארוכות עם ציוד כבד על הגב, הרבה מאוד לגוסטיקה יחסית לזמן הטיפוס, החופשה לא זולה! הציוד די יקר, גורמי הסיכון הולכים ועולים בהדרגה ככל שעולים ברמה. בגדול- הרבה מהחוויה כרוכה בהתמודדות עם הרבה קשיים ויש המכנים אותה "Fun type 2". אז למה בכל זאת אני חוזר כל שנה להרים? ולמה במשך השנה בארץ אני רק חושב ומתכנן את הפעם הבאה? אז בכנות, אין לי תשובה טובה. לא יודע אם אני מטפס על ההרים "כי הם שם" כמו שמלורי אמר אחרי שטיפס על האוורסט (George Leigh Mallory- הראשון שטיפס על פסגת האוורסט). אני רק יכול להעיד שהעוצמה שהסביבה האלפינית והקיצונית, נותנת לך כל פעם מחדש קנה מידה על החיים ומעניקה לך שיעור בצניעות.
איך התחלתי?
על אף שהיום אני עוסק למחייתי בהדרכת טיפוס, דווקא את דרכי העצמאית בהרים התחלתי לפני 8 שנים בדרום אמריקה באופן די עקלקל. לאחר השחרור מהצבא, עשיתי עם עוד חבר (אורי שמלא) יום הדרכה עם עומר שביט (היום גר עם משפחתו בסיאורנה) בנושא אבני עיגון ומולטי פיץ. לאחר יום הדרכה בודד, התחלנו לתרגל באופן עצמאי ולאחר חודש של תרגולים בגיא בן הינום, טסנו לטפס מסלולים בדלומיטים, בארקו ובוורדון. גם אז היו לא מעט הרפתקאות והסתבכויות שעליהן אולי אכתוב כתבה נפרדת.
לאחר הטיול לאירופה, הרגשתי שהתאבון שקיים אצלי להרפתקאות ולטיפוס בהרים רק הולך וגדל. לאחר שנה של עבודה טסתי "לטיול הגדול" בדרום אמריקה עם ציוד טיפוס ולא מספיק ניסיון. במהלך השנה הזאת טיפסתי בפטגוניה, בוליביה, פרו, קנדה וארה"ב וגם על הטיול הנ"ל ארחיב בפעם אחרת. הנקודה החשובה היא, שבמהלך השנה האינטנסיבית הזאת עשיתי לא מעט טעויות, נקלעתי למצבי קיצון ובגדול- קפצתי "מעל הפופיק" של עצמי. חשוב לי להדגיש, שהדרך הארוכה והלעיתים מסוכנת של ללמוד דברים בצורה עצמאית- לא מתאימה לכל אחד, ואיני יכול להגיד שאני ממליץ לנהוג כמוני.
כשחזרתי לארץ אחרי הטיול כבר היה לי מספיק ניסיון ורזומה כדי להרשם לקורס המדריכים "האלפינים" שנפתח בשנת 2017.
איפה, כמה למה?
העיר Chamonix mont blanc שוכנת בתוך עמק רחב ידיים למרגלות פסגת האלפים "Mont blanc" ומהווה את אחד ממרכזי הטיפוס החשובים והפופולריים ביותר בעולם. העיר נמצאת במרחק של שעה נסיעה מהעיר ז'נבה השוויצרית. בשאמוני ניתן לראות קהל תיירים אין סופי המורכב מאלפיניסטים שיוצאים/ חוזרים מהרפתקאות בהרים, ועד תיירים הלבושים מכף רגל ועד ראש במותגי טיפוס יוקרתיים וחמושים במקלות סלפי.
מהאלפיניסט המחוספס ועד הילד עם הגלידה, כולם כאחד מבקשים להידבק בקסם והעוצמה שרכס ההרים האדיר הזה משרה על המקום.
אז מה כל כך מיוחד בשאמוני?
הייחודיות של שאמוני ממרחבים אלפיניים אחרים בעולם, היא העובדה שניתן לשתות קפה הפוך עם קוראסון צרפתי בבית קפה בעיר, ולאחר 20 דק' למצוא את עצמך על קרחון בגובה 3700 מטר מעל פני הים, בסביבה ארקטית לחלוטין, שסביבך ניצבים גושי גרנט המתנשאים לגובה של 1000 מטר ויותר. בנוסף, תרבות ההרים המפותחת באזור גרמה לכך שבכל המרחב פזורות עשרות בקתות מפנקות שגורמות לכל ההרפתקאות להיות נגישות והרבה פחות מסורבלות. לכן, אם צריך לסכם את הייחודיות של אזור שאמוני במשפט, אגיד שמבחר המסלולים האין סופי בשילוב של רשת רכבלים מפותחת, עשרות בקתות הפזורות בשטח ושירותי חילוץ מהמתקדמים בעולם- הופכת את האזור לגן עדן למטפס האלפיני.
"צעדים ראשונים" בשאמוני
אם זאת הפעם הראשונה שלכם במקום, אני אמליץ בחום לא "לקפוץ מעל הפופיק" ולהתחיל במסלולים סולידיים, בAltitude נמוך יחסית. על אף הנוחות והנגישות שתיארתי בפסקה הקודמת ה Terrain בשאמוני, כמו באיזורים אלפיניים אחרים, הוא קיצוני, לא סלחני כך שעל כל טעות, חוסר מקצועיות/ ניסיון וקבלת החלטות לא נכונות- משלמים ביוקר. אז אם אתם אנשי שטח שמרגישים בנוח בהובלה על אבני עיגון ויש לכם כבר רקורד של לפחות 10 מולטיפיצים (טראד) של 200 מטר+, אפשר להתחיל לחשוב על שאמוני.
בתור התחלה הייתי ממליץ להתחיל באחד מהמסלולים בתחנת האמצע של הרכבל ל- Aiguille Du Midi, אזור שנקרא Plan. הגובה של תחנת האמצע הוא פלוס מינוס 2000 מטר, אין שם קרחון, ניתן להקים אוהל לאחר מספר דק' הליכה מתחנת הרכבל, יש מים זמינים ויש כמה וכמה מסלולי סלע ידידותיים יחסית שלא דורשים ניסיון בקרח ובהליכה על קרחונים. האזור הראשון הוא "Red Pillar", פורמציה מרשימה שמבסיסה יוצאים כמה מסלולי סלע בדירוגים לא גבוהים במיוחד, בעלי סלע יחסית יציב, Route finding פשוט יחסית וגלישות על המסלול. גם האפרוצ' והדיסנט במושגי שאמוני נחשבים לפשוטים (שעה/ שעה וחצי הליכה מהאוהל לבסיס המצוק).
עוד מסלול מגה קלאסי, שהוא בגדר "חובה" למי שרוצה להתנסות בתנועה האלפינית ולצבור ניסיון, הוא Arête des Papillons , מסלול ריג' מאוד פופולארי שיוצא ממש מעל תחנת האמצע של הרכבל, באורך 350 מטר, ועם Route finding פשוט יחסית. עדיף להתחיל מוקדם בגלל הפופולאריות של המסלול.
טיפסתם שניים/ שלושה מסלולים ב"Plan" והולך טוב? תתקדמו לEnvers אזור טיפוס מרוחק יותר עם מגוון מסלולי סלע משובחים. כדי להגיע לוקחים את הרכבת "MER DE GLACE ET TRAIN DU MONTENVERS" שעולה במעלה ה- MER DE GLACE. מתחנת הרכבת יורדים לקרחון דרך הרכבל/ מדרגות ומשם יש הליכה של שעה על הקרחון עד למערכת סולמות תלולה של 150 מטר! מסוף הסולמות יש עוד שעתיים הליכה עד לבקתה. בבקתה ניתן לישון ולאכול (מומלץ להתקשר ולהזמין מקום מראש) או לחילופין להקים אוהל בסביבת הבקתה. המסלולים באזור ה- Envers מחייבים גישה עם קרמפונז וגרזן, זאת בגלל הקרחון התלול יחסית ששוכן בבסיסן של הפורמציות. במרחק הליכה של חצי שעה מהבקתה יש עשרות מסלולי סלע משובחים במגוון דירוגים ואורכים שונים. ממסלולים בדירוג 5+ של 200 מטר, ועד מסלולים של 7a ומעלה באורכים של 1000 מטר.
חזרתם לשאמוני אחרי כמה ימי טיפוס ב- Envers, ואתם מרגישים שעוד יש לכם כוחות? תעלו לטפס מסלולים ב- Aiguille Du Midi (בגובה 3700 מטר)! וכן, אתם כבר אמורים להיות מאוקלמים בהנחה שישנתם שני לילות ב-Envers (בגובה 2500 מטר).
לאחר שניפרדתם מ 65€ לטובת כרטיס הלוך חזור לרכבל, אתם תגיעו לתחנה הגבוהה ביותר של הרכבל ומשם תמצאו את דרכם דרך המסדרונות המפותולים והמלאים בתיירים, אל עבר "יציאת המטפסים" (מעיין מערת קרח) היישר לתוך סכין שלג צרה ומאוד מאוד חשופה. יש ללכת מאובטחים אחד לשני, כמובן עם קרמפונז וגרזן! תרדו את הסכין לבטן של "The Vallée Blanche" ומשם תטפסו חזרה לתחנת הרכבל דרך אחד מהמסלולים על "Midi face". את המסלולים אתם מסיימים ממש לתוך תחנת הרכבל (בהנחה שלא השארתם דברים למטה, כי אז תצטרכו לגלוש חזרה ולעלות ברגל את הסכין שירדתם בבוקר).
מה שכתבתי עד כה, נותן "טבילת אש\ קרח" ראשונה בשאמוני, ומשם אתם כבר תבינו מי נגד מי ותוכלו לסלול את דרככם קדימה.
מזג האוויר ותנאים
זהו נושא מאוד טריקי. עונת טיפוס הסלע בשאמוני מתחילה ביוני ונגמרת בספטמבר כאשר יולי- אוגוסט הם החודשים הטובים ביותר (תלוי בשנה). לעיתים מזג האוויר מושלם ובהיר, כך שיש "חלונות" טיפוס גדולים של כמה ימים רצופים, ולעיתים אפשר לשבת בהוסטל/ אוהל וכו' בשאמוני במשך שבוע בגשם שוטף. בגדול זה עניין של מזל.
את מזג האוויר אני בודק באפליקציית Meteo blue/ windgoro/ Chamonix weather . בכל מקרה, אל תקחו צ'אנסים, אם אין לפחות יומיים שלמים אשר "נקיים" ממשקעים המופיעים במודלים העדכניים - אל תצאו להרים! לפני כל יציאה להרים, לכו לבית המדריכים של ה-OHM (ארגון המדריכים הצרפתי) בשאמוני או כנסו לאתר האינטרנט שלהם ובדקו את הריפורטים האחרונים. יכול להיות שהמסלול שרציתם לטפס מסוכן העונה לטיפוס בגלל הדרדרות אבנים, קריסה של שלג/ קרווסים באפרוצ' או ברגשרום (סדק בן הקרח לסלע) גדול מידי. ההרים בשאמוני הם דברים חיים ודינמיים שכל שנה משתנים! צריך להפנים זאת.
ציוד
הציוד שבדרך כלל אני מגיע איתו לשאמוני בקיץ הוא:
קסדה, רתמה
דאבל ריק (0.3 עד 3) של בלאק דיימונד
סט רוקים
קורדולט, מספר רצועות באורכים שונים
מיקרו טרקשן
4 טבעות נמעלות
מכשיר חיכוך ATC
קרמפונז
מגפיים
גרזן אחד
אם לא ישנים בבקתות אז תוסיפו לרשימה הזאת גם:
אוהל טוב, שק שינה חם! מזרון, כלי בישול, גזייה.
גיידבוק
לפעמים הראשונות, הגיידבוק של Rock Fax יספק אותכם. יש גם אפליקציה לא רעה בכלל. בהמשך הדרך אתם תגלו שחסרים בו הרבה מסלולים ופרטים נחוצים…
מקום לינה בשאמוני
נושא כאוב, אין מקום נורמלי, הכל צפוף יקר ומבאס. בתוך שאמוני יש קמפינג בשם "לוס אורלס" עם בעלים רגזן (אני אישית לא אוהב לישון שם). בתוך העיר יש כמה הוסטלים, ובעיירה השכנה ארג'נטייר יש קמפינג נחמד אבל בדרך כלל אין בו מקום. בקיצור בנושא הזה אין לי משהו חכם להגיד, עדיף להיות כמה שיותר זמן בהרים.
תגובות